מאת Boaz Samorai
בד"כ קשה להחליט על צלילה אחת, על מקום אחד… אבל לי,בצלילה – זה די ברור. אני אתחיל באיך הגעתי לשם..
אז אחריי הצבא, תוך כדי קורס המדריכים שלי, מצאתי מודעה באיזה עיתון שייט על משרה פנויה למדריך צלילה באיי סיישל. לא ממש ידעתי איפה זה ומה עושים אבל כבר ידעתי שאני אסכים לכל התנאים שיתנו לי רק בשביל להגיע ולבקר שם. ובאמת יומיים בלבד אחריי מבחני המדריכים מצאתי את עצמי על טיסה לפאריז, משם לאתיופייה, משם לקניה ומשם למאהה – האי הראשי באיי סיישל.
אחריי שנה באיים, עבודה על שתי ספינות ומועדון צלילה אחד מצאתי את עצמי על ספינה שיצאה להפלגות לאיים החיצוניים שממוקמים אי שם באוקיאנוס ההודי.
האיים האלה – קבוצת איי אלדברה הם מספר אטולים מאד מיוחדים ונחשבים כשמורת טבע ואחד מפלאי עולם.
אטול זה בעצם אי אלמוגים שבו נוצרים אלמוגים על פסגת הר געש ומגיעים לפני המים. האיים האלה הופכים לטבעת חיצונית של שרשרת איים מסביב ללגונה. אלדברה הוא האטול השני בגודלו בעולם והוא מורכב מארבע איים היוצרים מעין אליפסה המקיפה לגונה ע-נ-ק-י-ת בשטח של יותר מ 200 קמ"ר, עם מרחק של מעל ל 30 ק"מ מצד לצד!
הלגונה מתמלאת ומתרוקנת במים הזורמים פנימה והחוצה מהאוקיינוס עם שינויי הגאות והשפל שעשויים להגיע להבדלים של כ 3 מטרים בגובה פני הים. המים זורמים פנימה דרך 3 תעלות כשהמרכזית בהם מובילה את רוב המים במהירות של נהר המתאים לרפטינג… כשמגיעים לאי אפשר לראות את התעלה מהטיסה, זה נראה מדהים – תעלה ענקית שמתפצלת בתחילה לשניים ואחר כך לאין סוף של תעלות מים על מצע אלמוגים ונראות כמו נימי דם. המקום נראה כמו לב ענק השואב ופולט מים שוב ושוב, יום ולילה.
גולת הכותרת של הטיול הייתה צלילת זרם מטורפת שביצענו עם כניסת הגאות לתוך הלגונה בה היינו קופצים למים מחוץ ללגונה ונסחפים עם הזרם פנימה. היינו בוחרים את היום בו יהיו הבדלי הגאות והשפל הגדולים ביותר בכל חודש, ומתכוננים לצלול בשיא הזרם – כשעה לקראת שיא הגאות.
הקטע הוא שלא היינו היחידים שמתכוננים לרגע הזה. מחוץ ללגונה היו מתקבצים המונים של דגים ומסתדרים לפי להקות של סוגים. היו שם להקות ענקיות של באט פישים, ג'ק פישים, בראקודות, דפדופים, פרפרונים ומה לא… הדגים היו שחו פנימה במהירות גדולה בניסיון להימנע ממפגש עם הטורפים הרבים שאורבים להם בין האלמוגים לאורך התעלה ומדי פעם מזנקים לתוך להקה וחוטפים איזה דג.
אפקט הלהקה הזה היה מתרחש גם בקבוצת הצוללים שלי… כולם ממש נצמדו אחד לשני בעיניים פעורות תוך כדי שאנו טסים בזרם דרך התעלה שהלכה והצטמצמה מסביבנו. מתחת למים המראה פשוט סוריאליסטי – הזרם של מאות ואולי אלפי השנים פשוט חצב בסלע הגיר צורות וקניונים, קשתות ומערות נסתרות. המרחקים שעברנו בצלילה הגיעו לא פעם לכ 10 ק"מ בצלילה של פחות משעה… לבסוף כבר אפשר היה לראות את שני צידי התעלה, הזרם היה נחלש והקרקעית הפכה לרדודה. בזמן הזה היינו עולים אל סירות המנוע וחוזרים לספינה.
אחריי שישה חודשים בהם ליווינו עשרות צוללים צלמים וכתבים חזרתי הביתה עם חוויה ענקית ממקום אחר, מקום שמרגיש חי. מדי פעם אני מסתכל על תמונות וקורא כתבות על המקום,אז אני ומרגיש את ההתרגשות מחדש. אז אני גם בטוח, ללא ספק זאת היתה הצלילה של החיים שלי..
זאת אומרת עד עכשיו ;~)
9 בדצמבר, 2008 בשעה 8:22 לערוך
וואו נשמע מדהים !
עשית לי חשק לנסות
9 בדצמבר, 2008 בשעה 9:37 לערוך
איך חוזרים אחרי חוויה כזו? יש לי רשימה ארוכה (ומתארכת) של מקומות בעולם שאני רוצה להיות בהם עכשיו הצטרף מקום נוסף. פוסט מקסים
9 בדצמבר, 2008 בשעה 11:27 לערוך
uutנשמעת צלילה מגניבה במיוחד. לונה גל תת-ימי.
9 בדצמבר, 2008 בשעה 11:28 לערוך
גם התמונות סוף
9 בדצמבר, 2008 בשעה 14:30 לערוך
חתיך!
עד לפה הגעתי כדי לשמוע מור"קים מהחוויות שלך… אבל היה שווה.
9 בדצמבר, 2008 בשעה 17:07 לערוך
סמו
איזה מ%^&%$ק….
10 בדצמבר, 2008 בשעה 0:08 לערוך
ואהוווווווו
ואני אמורה להצליח לישון אחרי שקראתי את זה?
בקרוב אצלי:-)
12 בדצמבר, 2008 בשעה 13:14 לערוך
יופי של דיווח, נשמע ממש סוף העולם. אשים את זה ברישמה, אולי פעם אגיע לשם..
ד"א מה הן העלויות של ספארי כזה?
16 בדצמבר, 2008 בשעה 18:43 לערוך
תודה על התגובות. כדאי מאד להוסיף לרשימת ה: "מה לעשות עם מלא זמן פנוי ועוד יותר כסף לבזבוזים…"
אני לא מוצא את המחיר המדוייק אבל זה אחד מטיולי הצלילה היותר יקרים.. כרגע רק שתי ספינות מגיעות לשם:
Indian Ocean Explorer - http://www.ioexpl.com
ועוד אחת בשם Sea Star
24 בדצמבר, 2008 בשעה 23:06 לערוך
יש אתר שקוראים לו 43 places שם כבר שנים אני מסמנת את המקומות בהם אני הכי רוצה לבקר (ד"א גם מנטה מופיעים שם), ללא ספק אני אכניס את המקום שצללת בו כמקום שאני הכי רוצה להיות בו, איזה כיף לך ןחג שמח