יום רביעי 22 אפר' 2009
כריש שהצטלם למזכרת עם אייל סייג, בדרום אפריקה.
הכריש התרגש מאד מכך שהוא צולל בחברת אייל סייג וביקש מחברו לצלם. "זו הפעם הראשונה שיוצא לי לשחות ליד איילסייג ישראלי מצוי" אמר הכריש עם דמעות בעיניים "זו חוויה שאני עוד אספר עליה לנכדים !"
יום רביעי 22 אפר' 2009
יום חמישי 2 אפר' 2009
יום חמישי 2 אפר' 2009
יומיים וחצי לפני מבחני המדריכים…
הלחץ הולך וגודל…
ואיתו התקווה להגיע למקום עליו אני חולמת מגיל שש.
אבל לא ככה מתחיל הסיפור הזה, הוא מתחיל הרבה לפני.
אני צוללת מגיל שש עם משפחה וחברים.
את קורס שני הכוכבים שלי עשיתי רק בגיל 22 אחרי ניסיון צלילה די עשיר.
התחלתי עם ssi
הוסמכתי אחרי שבוע ימים..אם הייתם שואלים אותי משהו על טבלאות התשובה שהייתם מקבלים הייתה מרתקת אבל לא בהכרח קשורה באיזושהי צורה למציאות
למדתי על איך מועדון צלילה מתנהל: לא להפריע לדלפק, לא לשאול את המדריך שאלות מעצבנות, והכי חשוב להבין את מיקומי בשרשרת המזון של ארגוני הצלילה - פלנקטון! התחתית שבתחתית!!!
אז אומנם שילמתי כסף ואפילו די הרבה אבל בתמורה קיבלתי מדריך כועס ותעודת צלילה.
אז משם לקחתי את עצמי וכעבור שנתיים עשיתי דייבמאסטר בהתאחדות.
המממ…איך אפשר לתאר את זה?
"רואה את הספר? יופי. תקראי."
"רגע….אבל אני לא מבינה את זה אתה יכול להרחיב?"
"תקראי בספר"
רגע, אבל אני לא יודעת איך מרכיבים את זה"
"תחשבי לבד"
"אני לא זוכרת את כל השלבים של זה אתה יכול לחזור?"
"תקראי בספר"
דבר אחד טוב אני יכולה להגיד…אני ממש מכירה את הספר.
סיימתי את הקורס ואפילו עבדתי כדייבמאסטר מספר חודשים כאשר הגיע הרגע הגורלי לקחת את קריירת הצלילה שלי למקום שתמיד רציתי - להיות מדריכת צלילה.
עמוסת פחדים הגעתי ליום הראשון ועם החלטה בליבי: לא עוד חוסר יחס, לא עוד תשובות שטחיות אני מכאן יוצרת מדריכה ברמה הגבוהה ביותר.
ואם לא אז פאקינג תביאו לי החזר כספי כי גם הכסף וגם הרצון והכוחות הנפשיים מתחילים להיגמר.
מה שלא ידעתי זה שלמזלי הגעתי למנטה באותו יום.
רוצים לשמוע קטע הזוי?
לאנשים שם אכפת!
הם שואלים מה שלומך בבוקר ומחכים לתשובה!
הם נותנים לך ציוד הכי טוב שיש ומתקנים ברמה הגבוהה ביותר ולא בגלל שהם חייבים אלא כי הם מאמינים באיכות שירות!
הם לא ייתנו לך להיות מדריך צלילה גם עוד מאה שנה אם אתה לא עומד בסטנדרטים של פאדי!
ורוצים לשמוע מה הכי טוב?
אייל סייג
תזכרו את השם הזה.
המדריך שלנו בקורס.
אין שאלה שלא נענתה אין בעיה שלא נפתרה אין תרגול שלא התבצע על הצד הטוב ביותר
והכל תוך כדי חיוך מילה טובה והקשבה אמיתית לצרכים של "צוערי קורס המדריכים" כמו שהוא נוהג לכנות אותנו…
אז עוד יומיים וחצי המבחנים וכן אני בלחץ אטומי אבל יש דבר אחד שנותן לי לישון בלילה יותר טוב…
המדריך שלי לא ייתן לי בחיים בחיים בחיים, (כבר אמרתי בחיים?) לגשת למבחן הזה בלי שהוא השקיע בי מאה אחוזים כדי להביא אותי להיות מדריכה ברמה מצויינת.
אם זה לדבר אחרי השיעור ואם זה פאקינג לתת לי תמחשב שלו כדי להקל עליי את החיים בהרבה.
אז אני עוד לא מדריכה ואני גם לא יודעת מה יהיה במבחנים הארורים האלה אבל מה שאני כן יודעת זה שחבורה שמחה וגאה כמונו,חברי קורס המדריכים במנטה עוד לא נראתה כבר הרבה זמן במועדוני צלילה באילת. לא מאמינים? תבואו לראות בעצמכם…..
וזה הכל אודות לאייל ולכל צוות מנטה החל בנהגים המצחיקים וכלה בדלפקיסטית המקסימה אלמוג (תעשי לי ילד) וכמובן ההנהלה שעושה הכל כדי לעזור לנו וכל המדריכים שלא מפסיקים לשאול במה הם יכולים לעזור…
אז תודה לכולכם על הכל וששיניתם את חווית הקורסים שלי במאה שמונים מעלות ושהחזרתם את האמון שלי במערכת….
תחזיקו אצבעות ליום שבת!!!!!!!!!!!
אוהבת אתכם המון ומעריכה עד השמים…
רות.
